איזה חוק ואיזה תקן חלים על אתרים
הבסיס הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח-1998. מכוחו הותקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013. הפרק שעוסק בשירותי אינטרנט (תקנה 35 ותקנות 35א עד 35ו) נוסח מחדש בתיקון לתקנות משנת 2017, שתחילתו ב-26 באוקטובר 2017. את התקנות ואת המידע הרשמי עליהן אפשר למצוא בעמוד התקנות באתר gov.il.
לפי התקנות, "שירות אינטרנט" הוא תוכן בכל צורה, כולל טקסט, מסמכים, תמונות ווידאו, שמוצג באתר, במסמך או באפליקציה ונועד לתת לציבור שירות או מידע על שירות. לכן אתר של עסק שמציג את השירותים שלו ומאפשר לפנות אליו נמצא בדרך כלל בתחולת התקנות, אלא אם חל עליו אחד הפטורים שבהמשך.
התקנות דורשות לבצע את התאמות הנגישות לפי תקן ישראלי 5568, "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט", ברמה AA. התקן מבוסס על ההנחיות הבינלאומיות WCAG של ארגון W3C. ת״י 5568 מבוסס על WCAG 2.0, עם תוספות ישראליות. לפי W3C, תוכן שעומד ב-WCAG 2.2 עומד גם ב-2.1 וב-2.0, כך שבנייה לפי גרסה חדשה עונה גם על הדרישות של הגרסאות הקודמות.
הגוף שאחראי על אכיפת החוק הוא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
מה רמה AA אומרת בפועל באתר
טקסט חלופי לתמונות
תמונה שמעבירה מידע מקבלת תיאור שקורא מסך יכול להקריא. תמונה דקורטיבית מסומנת כך שקורא המסך ידלג עליה.
ניווט במקלדת
אפשר להגיע לכל קישור, כפתור ושדה בלי עכבר, ורואים בבירור איפה נמצא הסמן.
ניגודיות וגודל טקסט
טקסט קריא על הרקע שלו, ואפשר להגדיל אותו בלי שהעמוד יישבר.
טפסים
לכל שדה יש תווית, והודעות שגיאה מסבירות מה לתקן.
מבנה ושפה
כותרות בסדר הגיוני, ושפה וכיוון מוגדרים, כדי שקורא מסך יקריא עברית כעברית.
מסמכים
קובץ PDF או מסמך אחר שמעלים לאתר צריך להיות נגיש לפי הוראות התקן שעוסקות במסמכים.
מי חייב ומי עשוי להיות פטור
| מצב | מה קובעים החוק והתקנות |
|---|---|
| עסק, עמותה או רשות שנותנים שירות לציבור | חייבים להנגיש את שירותי האינטרנט שלהם לפי ת״י 5568 ברמה AA, אלא אם חל פטור. |
| עוסק פטור או מחזור נמוך | עוסק פטור לפי חוק מע״מ, או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪, פטור מהתאמות הנגישות בפרק האינטרנט. |
| אתר ותיק של עסק קטן או בינוני | מי שהמחזור הממוצע שלו עד 1,000,000 ₪ פטור לגבי אתר או אפליקציה שהחל להפעיל לפני 26 באוקטובר 2017, בתנאי שדרכי ההתקשרות איתו מפורסמות באופן נגיש. הפטור תקף לשלוש שנים וניתן לחידוש. אתר חדש לא נכנס לפטור הזה. |
| מגבלה טכנולוגית של הפלטפורמה | מורשה לנגישות השירות רשאי, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, לפטור מהתאמה מסוימת שהפלטפורמה לא מאפשרת. הפטור ניתן לעד שלוש שנים, וניתן לחדש אותו פעם אחת לעוד עד שלוש שנים; פטור נוסף רק מהנציב, מטעמים מיוחדים. מי שקיבל פטור צריך לתת חלופה נגישה ולציין את הפטור בהצהרת הנגישות. |
| תוכן שגולשים או צדדים אחרים מעלים | בעל האתר לא אחראי להנגיש תוכן שאחרים מעלים ושהוא לא עורך או מפיק, כמו ביקורות גולשים. הוא כן צריך לספק תשתית נגישה, למשל שדה לתיאור תמונה. תוכן שהזמנתם במיוחד נחשב לתוכן שלכם. |
| רשתות חברתיות ופרסומות | פטור מהתאמה שהרשת החברתית לא מאפשרת לבצע. הוראות הפרק לא חלות על פרסומות, בתנאי שיש חלופה נגישה למידע שמופיע בהן. |
| תוכן וידאו | חובת כתוביות לסרטונים מוקלטים חלה על רשות ציבורית או על מי שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ₪. עסק קטן יותר נותן חלופה נגישה רק כשבסרטון יש מידע שנדרש לקבלת השירות. |
| אפליקציה | פטור, אם אותו שירות ניתן באתר שמותאם לנייד ועומד בתקן, ובאפליקציה יש קישור נגיש אליו. |
| אזור לנרשמים בלבד | עד 500 משתתפים בו זמנית: פטור מהנגשת התכנים עד שאדם עם מוגבלות מבקש זאת. |
| נטל כבד מדי | לפי החוק, עסק שאינו רשות ציבורית יכול להגיש לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בקשה לפטור בשל נטל כבד מדי. את התנאים ואת הטופס להגשת הבקשה מפרסמת הנציבות באתר gov.il. |
מה צריך להופיע בהצהרת נגישות
מה הונגש
מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר, לפי ההנחיות שבתקן לגבי הצהרת נגישות.
רכז הנגישות
פרטי רכז הנגישות ודרכי ההתקשרות איתו, אם העסק חייב למנות רכז לפי החוק.
איך מדווחים על בעיה
פרטים ליצירת קשר כדי להודיע על חוסר נגישות או לבקש הנגשה.
פטורים וחלופות
אם התקבל פטור מהתאמה מסוימת, ההצהרה מציינת אותו ואת ההתאמות החלופיות.
מקום בולט באתר
ההצהרה מופיעה במקום בולט באתר, ובאפליקציה אם יש. דוגמה לעמוד כזה: הצהרת הנגישות של האתר שלנו.
תוסף נגישות: מה הוא עושה ומה לא
תוסף נגישות (וידג׳ט) הוא כפתור שמוסיפים לאתר. לחיצה עליו פותחת תפריט: הגדלת טקסט, ניגודיות גבוהה, הדגשת קישורים, עצירת אנימציות. חלק מהגולשים נעזרים באפשרויות האלה, ואין מניעה להציע אותן.
הבעיה מתחילה כשהתוסף בא במקום הנגשה. התקנות דורשות שהאתר עצמו יעמוד בת״י 5568. תוסף לא יודע מה מופיע בתמונה של המוצר שלכם ולא יכול לכתוב לה תיאור מדויק, ולא מבטיח שטופס או תפריט שנבנו לא נכון יעבדו עם קורא מסך. גולשים שמשתמשים בקורא מסך או בניווט מקלדת עובדים עם הכלים שלהם, ומה שקובע עבורם הוא הקוד והתוכן של האתר.
במילים אחרות: תוסף יכול להיות תוספת נוחה, אבל הוא לבד לא הופך אתר לנגיש לפי התקן.
מה קורה אם האתר לא נגיש
התקנות קובעות שסטייה מהדרישות לא תיחשב הפרה אלא אם נשלחה לבעל האתר הודעה שדורשת לתקן אותה, והוא לא תיקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלת ההודעה. האופן שבו ההוראה חלה במקרה מסוים תלוי בנסיבות. היא לא פוטרת מהחובה לבנות את האתר נגיש מראש. אחרי הודעה כזו צריך גם לתת חלופה נגישה בהקדם האפשרי.
אדם עם מוגבלות יכול להגיש לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תלונה על שירות שאינו נגיש. החוק מאפשר גם תביעה אזרחית, ובית משפט רשאי לפסוק פיצוי גם בלי הוכחת נזק. את הסכומים ואת התנאים כדאי לבדוק בנוסח העדכני של החוק.
אם קיבלתם הודעה על בעיית נגישות באתר, אל תתעלמו ממנה: טפלו בה בהקדם, ובדקו את המקרה שלכם עם בעל מקצוע מוסמך.
איך מנגישים אתר קיים
- 01
בדיקה מול התקן
בודקים עמודים מייצגים: דף הבית, עמוד שירות, טופס, ואם יש, סל ותשלום. בודקים במקלדת ובקורא מסך, ולא רק בכלי אוטומטי, כי כלים אוטומטיים לא מוצאים הכל.
- 02
תיקון לפי חשיבות
קודם מה שחוסם שימוש: טפסים, תפריט, כפתורי פנייה. אחר כך ניגודיות, טקסט חלופי ומבנה כותרות.
- 03
הצהרת נגישות
כותבים הצהרה שמתארת מה הונגש, מה עדיין לא, ואיך פונים. מקשרים אליה מכל עמוד.
- 04
נוהל לתוכן חדש
מי שמעלה תוכן יודע לכתוב טקסט חלופי, לשמור על מבנה כותרות ולבדוק מסמך PDF לפני שהוא עולה לאתר.
- 05
בדיקה חוזרת
אחרי עדכון גדול, תוסף חדש או עיצוב מחדש, בודקים שוב.
נגישות צריך לתחזק
אתר שנבנה נגיש יכול להפסיק להיות נגיש תוך כמה חודשים. תמונה חדשה בלי טקסט חלופי, באנר עם טקסט בהיר על רקע בהיר, תוסף טפסים שלא עובד עם קורא מסך, או PDF סרוק במקום מסמך טקסט: כל אחד מהם יוצר בעיה. התוכן שאתם מעלים בעצמכם הוא באחריותכם, גם אם האתר נבנה נגיש.
לכן כדאי שהבדיקה תהיה חלק מהעבודה השוטפת. בתוכנית התחזוקה המורחבת בודקים גם את הנגישות של תוכן חדש. באתר חדש, נגישות לפי ת״י 5568 ועמוד הצהרת נגישות כלולים בבניית אתר תדמית. נגישות קשורה גם להתאמה לנייד: טקסט שאפשר להגדיל וכפתורים שקל ללחוץ עליהם, כפי שמוסבר במדריך על אתר רספונסיבי.