איך אתר רספונסיבי עובד
באתר רספונסיבי יש קוד אחד ותוכן אחד. הדפדפן בודק את רוחב המסך, והעיצוב משתנה בהתאם: שלוש עמודות במחשב הופכות לעמודה אחת בטלפון, התפריט נכנס לכפתור, והתמונות מצטמצמות לרוחב המסך. הנקודות שבהן העיצוב משתנה נקראות נקודות שבירה.
כדי שזה יעבוד, בראש כל עמוד צריכה להיות תגית viewport, שאומרת לדפדפן בנייד להציג את העמוד ברוחב של המכשיר ולא כמו מסך מחשב מוקטן. אתר בלי התגית הזו נראה בטלפון כמו תמונה קטנה של האתר, ומי שנכנס צריך להגדיל עם האצבעות.
אתר רספונסיבי, אתר נפרד לנייד או אפליקציה
| אתר רספונסיבי | אתר נפרד לנייד | אפליקציה | |
|---|---|---|---|
| כתובת | אותה כתובת בכל מכשיר | כתובת נפרדת, למשל תת-דומיין לנייד | מורידים מחנות האפליקציות |
| תוכן | אותו תוכן | שתי גרסאות שצריך לשמור זהות | תוכן נפרד מהאתר |
| תחזוקה | מעדכנים פעם אחת | מעדכנים פעמיים | פיתוח ועדכונים נפרדים לאנדרואיד ול-iOS |
| גוגל | המבנה שגוגל ממליץ עליו | נתמך, אבל צריך הגדרות נוספות כדי שגוגל יקשר בין הגרסאות | לא מחליפה אתר בתוצאות החיפוש |
| מתי מתאים | כמעט לכל עסק | בעיקר אתרים ישנים שכבר בנויים כך | כשלקוחות חוזרים משתמשים בשירות שוב ושוב, למשל הזמנות או מועדון לקוחות |
למה זה חשוב: גוגל מדרג לפי הנייד
גוגל משתמש בגרסה לנייד של האתר, שנסרקת עם הסורק לסמארטפון, כדי להוסיף עמודים לאינדקס ולדרג אותם. באוקטובר 2023 גוגל הודיע שהמעבר לשיטה הזו, שנקראת mobile-first indexing, הושלם, ומ-5 ביולי 2024 גם האתרים המעטים שנסרקו עד אז בסורק למחשב נסרקים בסורק לסמארטפון. לפי גוגל, אתר שהתוכן שלו לא נגיש בכלל ממכשיר נייד לא ייכנס לאינדקס, ותוכן שקיים רק בגרסה למחשב עלול לא להיחשב.
לפי ההנחיות של Google Search Central, גוגל ממליץ על עיצוב רספונסיבי כי הוא הכי פשוט להקמה ולתחזוקה. בנוסף, הכותרות, התיאורים, הנתונים המובנים והטקסט החלופי של התמונות צריכים להיות זהים בנייד ובמחשב. מותר לקפל תוכן בנייד לתוך לשוניות או אקורדיון, אבל לא לטעון את התוכן העיקרי רק אחרי שהגולש לוחץ על משהו.
כלי בדיקת ההתאמה לנייד של גוגל ודוח נוחות השימוש בנייד ב-Search Console הוסרו בדצמבר 2023. היום בודקים בעזרת Lighthouse, PageSpeed Insights ובדיקה ידנית.
מה לבדוק באתר בטלפון
גודל טקסט
טקסט רץ צריך להיקרא בלי להגדיל עם האצבעות. גודל ברירת המחדל בדפדפנים הוא 16 פיקסלים, וזו נקודת התחלה טובה לטקסט רץ.
כפתורים וקישורים
לפי web.dev, אזור לחיצה צריך להיות בערך 48 על 48 פיקסלים, כ-9 מילימטרים, עם רווח של כ-8 פיקסלים בין כפתורים סמוכים. קישורים צפופים בתחתית העמוד הם הבעיה הנפוצה.
תפריט
נפתח ונסגר בנגיעה, כל הקישורים מופיעים בו, ואפשר לגלול בתוכו כשהוא ארוך. בדקו שהוא לא מסתיר את כפתור הפנייה.
טפסים
שדה טלפון פותח מקלדת מספרים, שדה מייל פותח מקלדת עם @, ההשלמה האוטומטית עובדת, והודעת השגיאה מופיעה ליד השדה ולא מוסתרת מאחורי המקלדת.
חיוג ו-WhatsApp בלחיצה
מספר הטלפון הוא קישור tel: שפותח חיוג. כפתור הוואטסאפ פותח שיחה עם המספר בפורמט בינלאומי, 972 ואחריו המספר בלי האפס. בודקים בטלפון אמיתי ששניהם עובדים.
תמונות וטבלאות
תמונות לא חורגות מרוחב המסך ולא כבדות מדי. טבלה רחבה נגללת בתוך עצמה או הופכת לכרטיסים, ולא דוחפת את כל העמוד הצידה.
בעיות RTL שבולטות בעברית בנייד
תבנית שתוכננה לאנגלית והותאמה לעברית בדיעבד נראית לפעמים טוב במחשב ונשברת בטלפון. הבעיות הנפוצות:
- גלילה הצידה: רכיב שבולט מעבר לצד שמאל של המסך גורם לכל העמוד לזוז ימינה ושמאלה כשגוללים.
- טקסט מעורב: מספר טלפון, מחיר, כתובת מייל או שם מותג באנגלית בתוך משפט בעברית מתהפכים או קופצים לסוף השורה.
- שדות באנגלית: שדות מייל וטלפון צריכים להיכתב משמאל לימין גם בטופס בעברית.
- חיצים וגלריות מתחלפות: החץ "הבא" צריך להצביע שמאלה, וגלריה מתחלפת צריכה לזוז בכיוון הקריאה.
- גופנים: גופן שאין לו אותיות עבריות מוחלף בגופן של המכשיר, והעיצוב משתנה בין אנדרואיד לאייפון.
איך בודקים: Chrome DevTools וטלפון אמיתי
- 01
מצב מכשיר בכרום
פותחים את כלי המפתחים (F12, או Cmd+Option+I במק) ולוחצים על Toggle device toolbar. בוחרים מכשיר או גוררים את הרוחב לאט, ומחפשים את הנקודה שבה משהו נשבר.
- 02
האטה של רשת ומעבד
ברשימת ההאטה בוחרים Mid-tier mobile או Low-end mobile, ורואים איך העמוד נטען בטלפון ממוצע ולא במחשב חזק.
- 03
טלפון אמיתי
לפי התיעוד של כרום, מצב מכשיר הוא רק קירוב. בודקים לפחות באנדרואיד אחד ובאייפון אחד: גלילה, תפריט, טופס, חיוג ו-WhatsApp.
- 04
מדידה
מריצים את PageSpeed Insights על העמודים המרכזיים, ובודקים ב-Search Console את דוח Core Web Vitals לנייד.
Core Web Vitals בנייד
Core Web Vitals הם שלושה מדדים שגוגל אוסף ממשתמשים אמיתיים: מהירות טעינת הרכיב הגדול (LCP), מהירות התגובה ללחיצה (INP) ויציבות העמוד בזמן הטעינה (CLS). לפי web.dev, בודקים אותם בנפרד לנייד ולמחשב, לפי האחוזון ה-75 של הכניסות.
אתר רספונסיבי לא בהכרח מהיר בנייד. הוא יכול להציג תמונת רקע ענקית, גלריה מתחלפת וחלון קופץ גם בטלפון, ולהיטען לאט. איך מודדים ומה מתקנים, ראו בשיפור מהירות אתר.
בניית אתר רספונסיבי: מה לבקש
כשמזמינים אתר תדמית או דף נחיתה, בקשו לראות את העיצוב לנייד לפני העיצוב למחשב, ולא רק "גם בנייד זה יעבוד". בקשו בדיקה בטלפונים אמיתיים לפני העלייה, ובדקו בעצמכם את הטופס ואת כפתור הוואטסאפ. אם אתם עוד מתלבטים על הפלטפורמה, ראו את המדריך איך בוחרים מערכת ניהול תוכן: כמעט כל מערכת יכולה להיות רספונסיבית, וההבדל הוא בתבנית ובאופן הבנייה.